לזאב ישכיל שלום,
עלי לכתוב הקדמה לקטלוג יצירותיך במוזיאון שלנו. תאמר לי בבקשה
מהם אלה שרואים שומעים ולא מדברים, כשם רישומך היפה והנך כן רואה ושומע
וכיצד דבריך מתבטאים, לאיזה קולות אתה מאזין,
זאב היכן ראית מגדלי עכו ו"אור-כשדים" המתנוססים אל על,
הרי בקרתי בירושלים ומכיר אני היטב את כיפת הסלע
למה הוא שונה מתיאור תמונתך.
זאת ירושלים שלנו או רק שלך היא, זאב אתה נעלת את הגן או גם את נפשך
בפני קולות המציאות המטרידה כולנו.
שאלתיך שאלות ואל תענה לי אתה חי בעולם יפה,
אל תענה בבקשה קח ציפורן דקה והניח לידך להוליך אותך לעולמך הכשוף,
זאב הוא יהיה עולמנו. נסתגל אליו אולי מחר,
מחרתיים לבטח שעון הכפר אינו נעמד כבתמונתך,אל תמית אותו,
עגלה ממיורקה ממשיכה לרעוש על אבני סמטאותיה,
אל תעצור אותה אנו מאמינים לך שהם דוממים
אך הם לא יודעים זאת, הם רוצים להתנהג כאילו לא ציירת אותם,
הניח להם, אנא זאב. מבקש אני בקשות רבות ממך,
אל תיענה להן המשך בדרכך. היא שלך.
אנו נסתגל אליה אולי אפילו מחר, תן לנו את שלך ונהפוך אותו לשלנו.
כך יותר טוב וזה מגיע לנו אנו אוהבים יצירותיך
ואתה ? לנו טוב איתך - ולך ?
אתה לא תענה לי, אני יודע זה בא ממרחקים,
ואנו כולנו לא יודעים מאין זה בא,
אתה עסקת בכלים עתיקים, שקמת אותם, הם יפים,
החשבת אי פעם על הקדר הקדמון, שעיצב אותם,
הניסית להבין אותו, כיצד הוא ליטף אותם,
מאין באו לו , אל תנסה להבין
זאת מחשבה לשווא, אנו כולנו משם. מאין?
שלך
ג. תדמור ז"ל
מנהל המוזיאון לאמנות חדשה
